Bits Blitz - עברנו כתובת!

כשיש יותר חולצות threadless מכל סוג אחר של חולצות, כשאורקים ובני לילית מקיפים אותך, כששיער כחול, ירוק ושאר גוונים זוהרים פתאום מופיעים בכל מקום, כשבנים מגדלים שיער ארוך (מאוד) ובנות לובשות כובעי “סבא” - אז, ורק אז, אתם יודעים שהגעתם לאייקון, הלא הוא כנס המד”ב-פנטזיה השנתי בישראל (או לפחות הגדול והמפורסם מכולם).

את טקס הפתיחה, שהתרחש אתמול (שבת) בערב בחינם הנחו בהצלחה רבה החבר’ה של היפופוטם. היה משעשע למדיי, עם מספר אורחים נוספים (חלקם אפילו דיברו ברצינות!), ולא מעט פרומואים לחלק מההצגות והאירועים המרכזיים בפסטיבל הזה, שימשך כשבוע (עד סוף החג, בערך).
חוץ מלפגוש הרבה חברים, ואת חבורת היפופוטם בכבודם ובעצמם, אני חייב לציין שהתרשמתי לטובה מהפרומואים של המחזמר “המוזיקאים מברמן” וגם מההופעות של “מהפכת הבובות” (שאגב, ממש מזכירים את הבובות של ג’ים הנסון). זאת, כמובן, בנוסף להקרנה המיוחדת של הסרט “המוסד הסגור” (עליו כבר כתבתי לא מזמן, וזאת הזדמנות נהדרת למי שעדיין לא צפה בו) וקונגרס היפופוטם הראשון בהיסטוריה.. עדיין לא מאוחר מדי להזמין כרטיסים!

לקינוח, וחוץ מחולצה ושטויות אחרות, קנינו (אני ואחי) מספר סטיקרים במחיר סמלי:

.

וזהו להפעם, בעצם. אגב, אם למישהו יש הקלטות (אודיו או וידאו) של היפופוטם מטקס הפתיחה, אשמח לשמוע פרטים או לינקים.

עריכה (למחרת)- יש וידאו של אחד משני המערכונים שהוצגו באותו הערב! (תודה לטלטל)

לא יודע מה קרה לעולם, ואני עדיין מנסה למצוא את הקאטץ’, אבל נראה שבחודשים האחרונים המודעות לנושאים ירוקים כגון מחזור, זיהום אוויר וכיוב’ רק עולה (וטוב שכך).

אז במוסף לחג של ידיעות אחרונות (כן, זה היה לפני כמה ימים.. אז מה?) פורסם מוסף כלכלה מיוחד על כל מה שקשור ל.. אה.. נושא הזה. ובין היתר, יש שם כתבה על הערים הכי ירוקות (וגם אלו שלא), ונחשו מי מופיע בחמישיה הפותחת? נכון מאוד, רעננה!
מסתבר שיש פה 75 אלף תושבים (שכל אחד מהם מייצר בממוצע 1.2 ק”ג של פסולת מדי יום), עם צפיפות אוכלוסין של קצת יותר מ- 11,500 איש על כל קמ”ר, 48% שטחים ירוקים, 317 כלי רכב ממונעים על כל אלף תושבים (בעלי גיל ממוצע של פחות מ- 6 שנים), ו- 45 אנטנות סלולריות (שלדעתי עדיף כמה שיותר, אבל מה לעשות).

אז הנה, שתדעו. פוסט על איקון 2007 יגיע עוד מעט גם כן.

בכדורגל ישנה קלישאה, לפיה הקהל הוא השחקן ה- 12 (כמובן שזה תקף רק כשמנצחים). בכדורסל שחקני החיזוק הם פשוט הזרים, בד”כ. מסתבר שעכשיו זה תקף גם בצה”ל:

(בהשראת התגובה של רב חובל, בפוסט הקודם.
פונטים של בן כמו תמיד.. ויש עוד משהו דומה כאן)

אחרי שדובר צה”ל הכחיש, ביבי היה הראשון להודות (או שלא), ועכשיו גם קלינטון תומכת - הגיע הזמן לסטיקר מתאים:

(וכמו תמיד- פונטים של בן, לחצו להגדלה) 

גבירותיי ורבותיי, אני שמח להכריז כי לאחר שנים רבות של ציפיה, נוסטלגיה, ציפיות והרבה אכזבות - נמצא משחק קווסט ראוי לשמו! אז נכון, היו לנו כמה משחקים (בודדים מאוד) בשנים האחרונות, אבל נראה שאף אחד מהם לא באמת הצליח לשחזר את ההצלחה או ההומור של פעם (וכשאני אומר “פעם”, אני מתכוון בעיקר לאמצע-עד-סוף שנות התשעים).. עד היום.

(לחצו על הקישור הכתום שמתחת לתמונה, כדי לקרוא את הפוסט השלם)

המשך לקרוא קטע זה »

אחרי מלחמת המפרץ השניה, ומלחמת לבנון השניה.. נראה שיותר מדי אנשים מצפים (או נמנעים) למלחמת יום כיפור השניה. ואם היא תמשך שישה ימים, זה יהיה כמו שתי ציפורים במכה אחת.

(משהו שרציתי לרשום לפני כמה ימים, ושכחתי. אין כוונת בלוג זה לחרחר מלחמה או לשלוח מסרים סמויים לסוריה)

איך יודעים שיש לך יום הולדת בשנות האלפיים?

• כשאתה מגיע למשרד, ולא מבין למה אין ציור של בלון אדום ליד תג-השם שלך (א-לה איסיקיו)

• כשמישהו מופתע מהאירוע, אתה עונה: “אבל זה היה כתוב בכל הרשתות החברתיות שלי!”

• כשאתה מקבל יותר לינקים מאשר כרטיסי ברכה אמיתיים (נו, כאלה שיוצאים מתוך מעטפה וכתוב עליהם עם עט..)

• כשאתה מקבל יותר wall posts (פייסבוק ממש מככב פה לאחרונה) מאשר אימיילים

• כשאתה מקבל יותר אימיילים ו- SMS-ים מאשר טלפונים

• כשאתה מקבל יותר טלפונים, מאשר אנשים שאשכרה באים ומברכים אותך פנים אל פנים

• והכי “גרוע”: כשכל אלו נראים לך נורא הגיוניים, ואת/ה לא מבין.. איך איך בכלל אפשר אחרת?!

בנימה שמחה זו, אבשר גם כי הבלוג עבר השבוע את הפוסט מס’ 100 שלו!
והמון תודה לכל המברכים והמברכות, כמובן!

אז היה עוד סייל, ועוד פעם הזמנו.. למה לא?
לדעתי הפעם הקודמת היתה יותר מוצלחת, אבל גם מהמשלוח האחרון אני דיי מרוצה סה”כ (ותודה להילה וקופר על העזרה וכו’.)

גם הפעם, יש 4 חולצות כשהאחרונה מיועדת לאחי (לדעתי היא הכי מוצלחת גם), הפעם בתור מתנת יום הולדת:

.

.

וחוץ מזה, כנראה שסוף סוף הבנתי את המשמעות של השם הזה, Threadless, תודות בעיקר ליוני.

מילא “לסגור” את האתר ביום כיפור, ומילא לא לאפשר גישה לאף אחד מתתי-הדפים שבאתר, אבל יותר משעה אחרי צאת הצום והאתר עדיין לא למעלה? אני תוהה אם יש מישהו שצריך להגיע במיוחד, כדי להרים את השאלטר.

עדכון: עד שסיימתי לכתוב את הפוסט, האתר בדיוק חזר לעבוד. 

(למי שתוהה, לפחות נכון לזמן של כשעה אחרי סיום הצום - גם האתר של צה”ל לא זמין, הפעם מסיבה לא ברורה. לגל”צ וגלגל”צ שלום) 

משפטים שמקבלים משמעות אחרת בצבא, #82:
“גמר חתימה טובה”