Bits Blitz - עברנו כתובת!

בשבועות האחרונים, נראה כי קשה היה לפספס את הפרסום, בכל כלי התקשורת, לאתר שירותי הממשלה האחיד, החדש והמחודש. ולמי שפספס, הנה דוגמא אחת:

אבל מה קורה כשמנסים לחפש משהו, ויש תקלה בדרך? מקבלים טופס “יש לנו תקלה, אז בבקשה תסביר מה ניסיתי לעשות”, כמובן.
אבל רק אחרי שממלאים את הטופס (לפחות הוא לא ארוך, שזה קצת מפתיע בהתחשב בעובדה שזה אתר ממשלתי רשמי וכל זה) מקבלים שגיאה נוספת- הפעולה אותה ניסית לבצע (שליחת דיווח תקלה?) אינה אפשרית כרגע.
ואז מה? פונים לטכנולוגיה ה”ישנה” כמובן - הלא היא הטלפון.

אגב- הסיבה לכל התקלות האלו היא כנראה תוסף NoScript לפיירפוקס שהתקנתי לאחרונה (ועליו עוד ידובר ביום אחר), אך בכל מקרה שעשעה אותי העובדה שיש דף תקלה לדף התקלה, וכיוצא בזאת.

לא מזמן פרסמתי כאן תמונות של מגוון מוצרים עם תרגול קלוקל - שאת כולם מצאתי ברחבי הארץ.
הנה עוד כמה, שנתקלתי בהם בזמן שעבר מאז:

אם מתעלמים מכמה סתירות קטנות (“לא הייתי בקבע, הייתי בנחל” אל מול “לא רוצה נשק, אין לי חשק, יש לי פרופיל 21 “), הדיסק הכפול-בהופעה של הדג נחש שיצא החודש מומלץ לחובבי הז’אנר בארץ - ובמחיר של דיסק בודד, הוא מכיל את לרוב הלהיטים (בין אם הידועים יותר או הידועים פחות) שלהם.

אך מסתבר שדווקא אחת הנקודות החזקות, או הידועות ביותר, אצל הלהקה הזו - היא גם החולשה שלהם. כמובן, אני מדבר על ההתייחסויות האקטואליות-פוליטיות הרבות, שמהוות חלק בלתי נפרד מהיצירה שלהן. הבעיה מגיעה כשמנסים להקשיב לשירים שנכתבו כבר לפני מספר שנים, שחלק בלתי נפרד מהמילים שלהם מתייחס לנקודות מאוד ספציפיות מהשנה שבה נכתבו.
נושאים כמו אחוז הצמיחה במשק של תחילת העשור, או שביתת הנכים שהיתה בזמנו - היו אולי מאוד מעניינים, רלוונטים ומתחרזים בעת יציאת הדיסק המקורי לחנויות, אך מספר שנים לאחר מכן - חלק מהנושאים פשוט לא רלוונטים כרגע (עם כמה שזה אולי נראה מוזר, מסתבר שאחוז האבטלה דווקא בירידה - לדוגמא), ואילו השאר.. למרבה הצער, כנראה שהם פשוט נשכחו לטובת כותרות אחרות בעיתונים, חלקן צהובות הרבה יותר.

וזה קצת חבל, כי דווקא משאנן סטריט וחבריו ללהקה הייתי מצפה שינצלו את הדיסק - לא רק כדי להביא גרסה מחודשת ומשופרת של מיטב שיריהם, אלא גם כדי לעדכן אותם קצת. דווקא יכול להיות ניסוי מעניין, לא?

כולנו מכירים את הקטעים האלה, כולנו חווים אותם בכל שנה מחדש, וכולנו משחקים אותה נחמדים כשבעצם נמאס לנו מהם. כן כן, אני מדבר בדיוק עליהם - אותם המשפטים הקבועים, שכולנו שומעים או אומרים בכל שנה מחדש, לקראת או במהלך החג. וזה לא משנה כמה חשובים לכם החברים, או כמה אתם אוהבים את המשפחה - יש משפטים שפשוט נמאס מהם. על כן, הבאתי כאן מספר דוגמאות, בתוספת הסבר מתאים (חסר-טקט) והצעות למענה אלטרנטיבי:

[במהלך היום שלפני הארוחה] אז איפה אתם עושים את החג?
כאילו, באמת! מישהו יכול פעם אחת ולתמיד להסביר לי את טיבה של השאלה הזו? בשביל מה זה מועיל? זה תמיד נחמד להתעניין בשלומו של האחר, אבל למה לא פשוט לשאול “מה נשמע?”.. הרי רובנו לא באמת מכירים את המשפחה המורחבת (ולפעמים אפילו את המצומצמת) של החברים שלנו, ובכל משפחה יהודיה טובה חוזרים אותם השטיקים והטיפוסים. ומה עוד אפשר לגלות מזה- שתדע לאיזה עיר אני נוסע בשביל לאכול? ומה אז? אם אני ליד, אולי אקפוץ לבקר? הרי לאף אחד אין באמת כח לזוז מהכסא אחרי ארוחת ערב החג, שלא לדבר על כך שמישהו צריך להסיע את כל המשפחה חזרה הביתה..
לסיכום, מעתה יש לענות: אצלך בדירה.. מה, לא סיפרו לך?

.
[תוך כדי הקריאה בהגדה] רגע רגע, איפה אתה?
אני פה, יושב מולך! מה זאת אומרת, איפה אני? צריך להביא לך GPS בשביל שתעקוב? הרי במילא הסיבות היחידות לשאלה שכזו הן למנוע פאדיחות כשיגיע תורו של האחר לקרוא מההגדה, והסיבה השניה (וכנראה העיקרית) היא לדעת כמה עוד נשאר לקרוא עד שנגיע לשלב האוכל. ובתכל’ס, לא צריך יותר מעשר שניות של הקשבה בשביל להסתנכרן חזרה על המקום המדויק שבו קוראים עכשיו. אגב, תירוצים שמתייחסים לכך שחלק מההגדות בשולחן הן נוסח אשכנז, חלק נוסח ספרד, ובחלק יש כל מיני ביאורים והסברים שאף אחד לא ביקש - ממש לא מתקבלות, אלא להפך- זה רק מוסיף לאתגר!
לסיכום, מעתה יש לענות: אצל אחותך, בדירה!

.
[במהלך הארוחה] איך עשית את זה? (על אוכל)
נביא גדול נגלה אלי מהשמיים, חיזרים נחתו במרפסת, וביחד הצלחנו להכין את האוכל. על ספר מתכונים שמעת? מה זאת אומרת “איך”? כל שנה אותה שאלה בדיוק, אפשר לחשוב שבינתיים הספקתי לעבור קורס שפים. אולי פעם אחת תיקח כבר את המתכון, תרשום על חתיכת נייר, תעשה גם לעצמך בבית, ועזוב אותי בשקט!
לסיכום: מעתה יש לענות: עם הרבה כוח רצון, וגם סירים ותנור.

.
[בכלליות] אין דברים כאלה!
ככל הנראה, הביטוי המוביל לקבלת הפרס המפוקפק של “המשפט הפרחי ביותר לשנת 2008 “. מה לכל הרוחות זה מביע? איך אפשר לראות משהו, ולהגיד שאין כזה דבר. הרי זה סותר את כל חוקי ההגיון של היקום! ניוטון מתהפך בקברו.
לסיכום: מעתה, יש לתת כאפה למי שאומר משפט זה. שנאמר- צא כבר מהשוק!

.

דיסקליימר: אין להניח מפוסט זה שאני יודע לבשל ו/או לערוך סדר פסח כהלכתו. הניסוחים הינם בלשון זכר לנוחיות בלבד, וכדי שלא יחשבו שאני שוביניסט אם הייתי מנסח בלשון נקבה. תודה לעמרי על ההשראה למשפט האחרון, וליעקב על התזכורת בנושא.

תדמיינו כאן משפט שמתאר איך הספקתי להזמין (רק לעצמי) יותר מעשר חולצות מאותו אתר, בתוך פחות משנה - ואז נוכל להמשיך ולספר לכם על החולצות שהגיע מהסייל שהתקיים לפני כחודש.
להגנתי, רק אגיד שגם אם מחשבים את המשלוח בתוך מחיר החולצה, זה עדיין יוצא באיזור ה- 40 שקל לפריט - שזה מחיר סביר לחולצה בארץ, לא נופל באיכות הבד (גם לאחר מספר כביסות) ובהחלט הרבה יותר מוצלח מבחינת התוכן.
בכל מקרה, הנה הן:

.

.

עוד שתי חולצות בשביל אחי:

.

וגם כמה חולצות לחברים נוספים:

.

..

ולסיום, מסקנה אחת חשובה: Threadless רושמים על החבילה רק את שווי התוכן שלה, כלומר לא כולל משלוח. אבל עדיין- אם זה עולה על חמישים דולר, תצפו לתשלום נוסף במכס, של כמה עשרות שקלים (ועיכוב של כשבועיים במסירת החבילה עצמה).

מזמן לא דיברתי על הדברים המעניינים והמוזרים שקוראים באיזור השרון, וכנראה שהגיע הזמן - אחרי הכל, התמונות הבאות מחכות כבר כמה חודשים..

אז לפני כחצי שנה פתחו סניף של “אינגליש קייק” ברעננה.. ומי שסיסמא כמו “טעים מאוד” לא נשמעת משכנעת מספיק, מוזמן לדבר על הנושא - מסתבר שיש סרט בדיוק על כך. האמת שאולי זה בכלל סרט לנגדים, והמבין יבין:

.

כמובן שהמתחרים מהעיר הסמוכה, הלא היא הרצליה, מיהרו להגיב - ולהלן התוצאות: במסעדה אחת מצאנו מנה העונה לשם “שוקולד!!!” (בלי 1 בסוף, במידה ותהיתם), בעוד שמסעדה אחרת הרחיקה לכת אף יותר - והמליצה לנו לבקש עכבר לצד הקינוח:

“.. וכדי להצליח בתרגיל, עליכם לזכור את מה שאני קורא להם ‘שלושת השי”נים’: שליטה ב<משהו אחד>, שליטה ב<משהו אחר> ושליטה ב<משהו שלישי>”

- בנאדם עם יותר מדי פלאפלים בכתפיים, ופחות מדי חמצן במח.

למי שלא מכיר אותי אישית, אספר כי המקום בו אני מבלה את רוב ימי השבוע, מכיל כנראה את ריכוז האנשים השרוטים הגדול ביותר שניתן למצוא במדינתנו - והתחפושות (כמו גם הציפיה להן בכל שנה מחדש) בהתאם.
על כן, ריכזתי כאן מדגם מייצג של מיטב התחפושות המקוריות, המוזרות ו/או המצחיקות שנראו השנה - כמובן שכל זאת נעשה באישורם וידיעתם של המצולמים. אז מה אם עברו כבר שבועיים מאז פורים - עדיף מאוחר מאשר לעולם לא, נכון?

אז ראשית כל, התחפושת שכולם חשבו שאקח על עצמי - ובסופו של דבר מישהו אחר עשה זאת- פייסבוק, כולל קיר אינטראקטיבי על הגב:

.

גם הבנות הפגינו יצירתיות - גיטרה מצד אחד, ופלאנט טרור (כולל M-16 המחובר לרגל!) מצד שני:

.

גם רשעים היו לנו - אחמד הטרוריסט המת מהמערכון המפורסם, כמו גם איש החידות ודו-פרצוף (באנגלית זה נשמע יותר טוב) אשר הופיעו (בין היתר) בסרט “באטמן לנצח”:

.

היו גם תחפושות עם משחקי מילים שכאלו - שלט אנושי של “זהירות חפירות”, ותחפושת קבוצתית של Evil Chicks:

.

התחפושת הקבוצתית המושקעת ביותר, היתה ככל הנראה זו של דמויות סאות’ פארק - כולל ישו, מיסטר גאריסון (עם מיסטר האט) וגם שף:

אסף שגיא התחפש לאחי, כשבידו בובת גרב קומוניסטית מציאותית לחלוטין:

ואחרונה חביבה, התחפושת שלי כמובן - ואבוי למי שלא מזהה:

היו עוד כמה תחפושות מעניינות, אך לצערי לא הצלחתי להשיג עדיין את אישור המחופשים לפרסום התמונות. ואיך אפשר שלא לציין את פרס “התחפושת הנדושה שיותר מדי אנשים התחפשו אליה” לשנת 2008, בה זכו ללא עוררין תחפושות של הישרדות (בין אם בגרסת יחיד או בקבוצה).

מזמן לא היה סיכום חודשי, פשוט כי לא היה משהו מיוחד מדי לספר, נתונים יוצאי דופן ודברים כאלו. ובכן, אני שמח לבשר כי כעת הגיע הזמן לסיכום חדש!

ובכן.. בחודש האחרון ביקרו בבלוג כ- 1,700 מבקרים אשר צפו בכמעט 3,000 עמודים, תוך כדי שהם מבזבזים בממוצע שתיים וחצי דקות בכל ביקור (סה”כ נלקחו מהעולם כמעט שלושה ימים שלמים!).
הדף בעל מספר הצפיות הרב ביותר היה דווקא של קטגורית הסטיקרים, קצת במפתיע - אך אולי הסיבה לכך היא הפרסום של אחד הפוסטים האחרונים בפורום של אונ’ בן-גוריון, או בפורומים של אתר Gamer הישראלי, או פשוט כי “סטיקרים” היתה מילת החיפוש הכי נפוצה שהובילה אל הבלוג גם החודש (למעלה מחמישים חיפושים, רק החודש).
כמו כן, הבלוג קיבל עוד קצת פרסום בזכות אזכור בבלוג הרשמי של בלוגלי, וגם בפורום “רעננה” של אתר תפוז!

ואם בחיפושים ולינקים עסקינן, הנה המדדים הקבועים:

• כמות האנשים שחיפשו מידע על מיכל ינאי ו/או פריס הילטון ו/או קלט(ו)ת לוהט(ו)ת: 25
• כמות האנשים שחיפשו מידע על שמעון פרץ ו/או המופע שלו (סטנד דת): 26
• כמות האנשים שחיפשו מידע על משפחת צלנר: 2 (אחד על קרן, ואחד על גיל)

מן הראוי לציין כי אנשים שמחפשים על מיכל ינאי ושות’ מגיעים בסוגים שונים של חיפושים, והיצירתיות בהחלט ניכרת בקרב הגולשים השונים. ולסיום, כמה חיפושים מוזרים שנראו לאחרונה:

• חברשת - קטגוריה חדשה שפתחתי לא מזמן, בשביל כל הפוסטים שמדברים ספציפית על פייסבוק וכיוצא בזאת. חשבתי שאני היחיד שחשב על צירוף המילים הזה, אך מסתבר שלא ממש..
• שני סטרינגים - מעניין אם החיפוש הזה הוא Null-terminated..
• מדבקת זה הבית שלי - שם של התנחלות חדשה, אולי?
• תיאום אוטומטי בין שלט יס לטלויזיה - ניסיתם להחליף את הבטריה בשלט?
• תמונות מצחיקות של חלזונות - אין מה להגיד, חלזונות זה עם מצחיק.
• מסנג’ר של זונות - הטכנולוגיה של היום, בחיי..
• למה המים באסלה מסתובבים - ולאן הציפורים עפות, לאן?
• נשק גרעיני - לא לימדו אתכם שעדיף לחפש בסמטאות חשוכות? זה הרבה יותר בטוח שם..
• על מה מדברים בדייט - בטח שלא על החיפושים שלך בגוגל..
• איך לדעת מה הייתי בגלגול הקודם - בר מזל, כמובן.
  
• שתן עם קצף - כבר עדיף חלב עם מים.
• כמה שוקל ליטר דלק - כמו ליטר מים, רק קצת יותר. או שאולי פחות?
  
• עם מה אימואים חותכים - חפץ חד, עדיף.
  
• מדריך איך לדוג מרמור - אין לי אפילו מה להגיד על רצף מילים שכזה.
• העולם של גבר אחד והיחיד 1 שידור חי - כנ”ל.
  

ולקינוח, כמה נקודות ראויות לציון: מונה הקוראים (דרך מייל ורסס) של הבלוג כמעט הגיע לחמישים החודש (שיא חדש, וכל זה). כמו כן, כ- 10% מהמבקרים בבלוג גלשו דרך מערכת הפעלה שאינה וינדוס (משמע, בעיקר לינוקס וקצת מקינטוש) - נתון מעניין בפני עצמו, אשר מזכיר לי שהגיע הזמן כבר לפרסם את הפוסט על פיירפוקס, אותו הבטחתי לעצמי כבר מזמן.