הוא עשוי מקטניות, נפוץ בכל רחבי אסיה מזה אלפי שנים (אבל גם במערב כבר למדו לאהוב אותו), ואפילו אם אתם חוששים מקלוריות (או סתם מהיציקה שעומדת להתנחל לכם בקיבה) - לפחות תוכלו להתנחם בחומצות האושר שהוא מפריש ישירות אל תוך מוחכם.
זהו, גבירותיי ורבותיי, ממרח החומוס. ממש כמו פיצה טובה, כבר מזמן אפשר למצוא אותו בכל רחבי הארץ, עם תוספות שונות ולפעמים אף משונות - החל מתיבולים קלים ועד לביצה קשה, חתיכות בשר ואפילו פטריות (כבר אמרתי “כמו פיצה”?)
אז למה אני כותב לכם את כל הפוסט זה? רצף של מספר אירועים בשבועות האחרונים, שבסיומם צפיתי בסרטו החדש של אדם סנדלר (ואולי הטוב ביותר שלו אי פעם, למרות מספר קטעים גסים מהרגיל), הוביל אותי למסקנה- יש להעלות את מודעות הציבור לממרח מופלא זה! ואפילו אם אתם כבר מסכימים עם אהבתי לממרח מופלא זה, אולי אצליח לחדש לכם כמה דעות או רעיונות בנושא:
ראשית כל, חומוס זה כמו משפחה. ומשפחה, למי שעדיין לא יודע, לא מחליפים - או לפחות לא בכזו קלות או מהירות. מעטים הם האנשים שיהיו נאמנים בצורה כה חזקה למסעדת המבורגרים, פיצריה או גלידריה מסוימת, עד כדי כך שיתווכחו במשך דקות ארוכות עם חבריהם על הנושא, ולא יסכימו בשום פנים ואופן להתפשר על המתחרים. אבל כשמדובר בחומוסיה? הו, חכו חכו! נראה לי שרמה כזו של ויכוח ניתן למצוא רק בפוליטיקה, או בדיונים על הפרקים של של Lost - אבל על כך יסופר בפוסט נפרד.
חומוס הוא גם זול וגם חברתי - מנה סבירה של חומוס, במסעדה ממוצעת (סליחה, במסעדה האהובה עליכם - ראו סעיף קודם), לא תרושש אתכם. למעשה, אפילו עם שתיה קלה בצד, המנה עדיין תעלה לכם כחצי מהמחיר שהייתם מקבלים עבור ארוחת צהריים בכל מסעדה אחרת. במידה ואינכם רעבים מדי, או שמאגר המזומנים שלכם דל ביותר, תמיד ניתן להתחלק במנה משותפת, ואף אחד לא יתלונן או יחשוב שאתם מגעילים/קמצנים. להפך, אתם אפילו תיראו חברתיים עוד יותר! רק בלי דאבל-דיפ, כן?
זה נשמע טוב! איפה עוד תוכלו למצוא מקום בשם “אבו-משהו”, או “משהו המקורי”, מבלי שזה ישמע מגוחך? בפעם האחרונה שניסו את התבנית הזו על מסעדה שלא כללה חומוס כמרכיב עיקרי בתפריט, זה נגמר בערימה של פנקייקים עלובים ליד איזו תחנת דלק בהרצליה.
עם כל דבר, בכל מצב. זוכרים את ההשוואה לפיצה, ממקודם? אז ממש כמו פיצה, גם חומוס הולך טוב עם מגוון של תוספות - בין אם מדובר בבשר, ביצה או אפילו כמה פטריות טריות. בניגוד לרוב מאכלי הג’אנק פוד, חומוס הינו מאכל הרבה יותר בריא (כבר הוכחנו זאת מקודם), וגם הרבה יותר מודולרי באופן ההרכבה והשימוש - בין אם בישיבה עם חברים, בבית, ברחוב או במסעדה, ובין אם אתם ממהרים - תמיד אפשר לקחת בפיתה. ואם זה לא משכנע אתכם, תזכירו לי מתי בפעם האחרונה ראיתם מישהו לוקח ארוחת המבורגר תוך כדי הליכה ברחוב?
מי בכלל יכול לסרב? אבל מעל כל אלו, כנראה שהטיעון החזק ביותר הוא פשוט המציאות עצמה. תחשבו לרגע, כמה פעמים מצאתם את עצמכם אומרים “אבל אכלתי את זה רק אתמול/שלשום!” על מגוון מאכלי ג’אנק-פוד? אבל האם אי פעם שמעתם מישהו אומר “לא, רק אתמול אכלתי חומוס..”? לא נראה לי אפשרי בכלל! נכון, אפשר להתווכח על איפה ואיך נאכל את המעדן (ראו סעיף ראשון, שוב), אבל בסופו של דבר, אף בן-אנוש לא יכול להתנגד למנה שכזו.
(מסכימים אותי, או חושבים שאני מטורף? אשמח לשמוע, כמו תמיד. בכל מקרה, רק שתדעו שכל זה, זה עוד כלום לעומת הבלוג הזה. ויש גם דף בפייסבוק, כמובן.)
תגיב, תהיה מגניב!